בחדרי הקטן, אני יושב לבדי עכשיו,
לוקח דף ועט וכותב לך מכתב,
שלום לך, האחת והיחידה, מה שלומך?
וסלחי לי מראש שלא פניתי אלייך בשמך,
כי איך קוראים לך איני יודע עדיין,
כמו גם בת כמה את, מי את ומאין,
וגם אם לא ייצא לנו להיפגש בסופו של דבר,
ישנם מספר דברים שברצוני לך לומר,
ראשית - אני רוצה להבהיר לך בשיא הכנות,
אני לא מלך ולא נסיך, אני אדם כה פשוט,
אדם עם יתרונות וחסרונות, ממש כמו כל אחד,
את בטח רוצה לשאול אותי: "אז מה בי מיוחד?",
"אין הנחתום מעיד על עיסתו" את הרי יודעת,
אך בכל זאת, בכמה נקודות בודדות אוכל לגעת,
אני אדם נבון ואינטליגנטי, עם ראש על הכתפיים,
שלא יודע "ויתור" מהו ולעולם לא מרים ידיים,
אדם בעל שאיפות הפוסע בדרכו בנחישות ובבטחה,
כשעל פניו חיוך רחב ובלבו שוכנים האופטימיות והשמחה,
אני גם יכול להבטיח לך שאעשה את הכל שיהיה לנו טוב,
והכי חשוב, בכל עת ובכל מצב, לא אפסיק אותך לאהוב,
כי את אהבתי אני יכול להשוות לנהר ולים,
היא תמיד ממשיכה לזרום ולא פוסקת לעולם,
זהו, לא אספר על עצמי יותר ובמילים לא אכביר,
אם את רוצה לדעת יותר עלי, תצטרכי אותי להכיר,
"לכל סיר יש מכסה" כך אנשים רבים לי אומרים,
אך מה עושים כשיש כל כך הרבה מכסים וסירים,
ואולי זה לוקח זמן למצוא לי מכסה כי אני סיר כה מיוחד,
ואולי אינך יודעת עדיין שאת המכסה שלי נועד,
יש לי סבלנות ואמשיך לך לחכות, גם אם זה ייקח עוד הרבה זמן,
לא אאבד תקווה ותמיד אמשיך לך לומר כמילות השיר: "הנני כאן!"
ועוד דבר אחד לך אגלה, גם אם לא תגיעי בסופו של דבר,
אני אשאר עד סוף ימיי אדם נחוש ואיתן, אופטימי ומאושר,
אמשיך לקטוף שאיפות ולהגשים חלומות ולהפסיק לאהוב לא אדע,
גם אם אצטרך להמשיך לעשות זאת לבד ובלעדייך, האחת והיחידה.
שלך, צדוק.
(סיפור זה נצפה 5,767 פעמים)
