אני רוצה להביט בעינייך ולך לומר,
משפט אחד קטן, מיוחד וכה יפה,
"אני אוהב אותך יותר מכל דבר!"
אך המילים לא יוצאות לי מהפה,

פי כמו נסגר וננעל במנעול רב בריח,
וכאילו בסכין חדה חתכו לי את הלשון,
ועם המשפט שלאומרו איני מצליח,
אני מתעורר כל בוקר והולך אתו לישון,

מה יילד יום? איש אינו יכול לומר או לדעת,
ואולי המשפט הזה ייצא לאוויר העולם עם הזמן,
בינתיים, רק שאלה אחת ויחידה בתוכי מבעבעת,
מה אני בעצם? האם אני בחור ביישן או פחדן?

וכשאני לבד עם עצמי, לוגם מכוס הקפה החם,
אני יושב ומהרהר: "יכול להיות שאני גם וגם?"........