עוד ליל סדר בלי אימא...
זהו ליל הסדר השלישי שאנחנו מקיימים (קשה לי לומר "חוגגים") ללא אימא ז"ל -עוד ליל סדר עצוב וכואב. נכון שהכאב מתקהה עם הזמן והחיים ממשיכים, אבל הגעגועים הולכים ומתעצמים מיום ליום ומרגע לרגע והרצון העז לראות רק עוד פעם אחת את אימא ולומר לה כמה אני אוהב אותה ולהודות לה על כל מה שעשתה למעני (לא הספקתי לומר לה זאת לפני מותה) לא מרפה ולו לשנייה. בליל הסדר, בכל בית על השולחן ישנה כוס יין מלאה לכבוד אליהו הנביא, גם אצלנו בבית תהיה כוס כזו בתוספת כואבת של כיסא ריק ומיותם (ולא לכבוד אליהו הנביא). זה די מוזר, איך עד לפני 3 שנים, החגים בשבילי היו דברים כל כך משמחים שחיכיתי להם בכיליון עיניים ובציפייה גדולה, ואילו מאז מותה של אמי ז"ל, החגים הפכו להיות אפופי עצב (כל הזיכרונות הקשורים באימא עולים וצפים ללא כל שליטה) ומעיקים כל כך התקועים כמו עצם בגרון ומפרים את שלוות הנפש הנרקמת ביניהם ביזע רב, וכל מה שאני רוצה זה רק שיעברו וייגמרו כמה שיותר מהר. יתרה מכך, לפעמים עוטפת אותי התחושה שהלוואי והיה ניתן לוותר על כמה חגים שמעיקים במיוחד (מה שנקרא "לפסוח על הפסח" למשל), אזי הנפש הייתה מוצאת את שלוותה, מנוחתה ונחלתה ולא עוברת זעזועים ו-"רעידות אדמה" כל פעם מחדש, אך יודע אני שזה בלתי אפשרי, כי זהו דרכו של עולם והחגים הם חלק בלתי נפרד מאורח חיינו, וזהו שלב בהתמודדות עם אובדן שלא ניתן לדלג עליו. כל שנותר לי זה פשוט לעבור את החג הזה בצורה הקלה ביותר (עד כמה שניתן כמובן), תוך כדי התנתקות מוחלטת וניקוי הראש מהמחשבות (דבר שהוא לא פשוט בכלל), ולהמשיך בדרך עד לחג הבא...
אני רוצה לאחל לכל גולשי אתר "נפגשים" ולמשחותיהם חג פסח שמח וכשר, חג שיביא עמו בשורות טובות ואת החירות האמיתית לכל אחד ואחת מכם (לפי ראות עיניו/עיניה), אור ושלווה, אושר ואהבה יהיו במעונכם בחג הזה ובכל ימות השנה, אמן כן יהי רצון!!!... 
צדוק...
(סיפור זה נצפה 5,098 פעמים)
