שנים רבות אני ואת ביחד, צמודים זה לזו,
קשורים אחת אל השנייה כמו בחבל הטבור,
זוגיות כזו מושלמת לא רואים כל יום,
אני מודה ומתוודה: פשוט איני יכול בלעדייך,
בלעדייך אני חצי בן אדם, אני בעצם כלום,
צריך אותך לצידי ואיתי בכל רגע נתון,
ואת כל כך מסורה ומאוד מתחשבת,
אף פעם לא מקטרת, לא מתלוננת לרגע,
מלווה אותי לכל מקום, פוסעת איתי יד ביד,
אומרת לי: "כל זמן שאתה זקוק לי ורוצה בי,
אני כאן איתך ובשבילך, לא עוזבת אותך,
יהיה מה שיהיה, אני נשארת איתך לנצח!",
אין מה לומר: את פשוט מיוחדת במינה,
מוכנה לעשות המון בשביל שאני ארגיש בנוח,
לפעמים את אפילו מוכנה "להתקפל" מעמדותייך למעני,
דבר שלא הרבה אנשים היו מוכנים לעשות,
ואני באמת מעריך אותך על כל מה שאת עושה בשבילי.
ברגעים שאת לא נמצאת איתי, מוצאת מנוחתך ושלוותך,
אני יושב עם עצמי וחושב: איך חיי היו נראים בלעדייך?
איני יודע למה? אבל מצטיירים לי חיים שונים ואחרים לגמרי,
אך אני מהר מאוד יוצא מהמחשבות האלה וחוזר אל המציאות,
המציאות שלנו יחד, המציאות שאני איתך, המציאות שאת איתי.
אנשים שרואים אותנו ביחד לא מבינים מה אני מוצא בך?
מה אני מחפש אצלך? מה אני נשאר איתך בכלל?
"לא היית רוצה להיפרד ממנה ולזרוק אותה לכל הרוחות!",
הם שואלים אותי כל הזמן ומותירים אותי עם אותה תשובה:
"הגורל קבע שנועדנו זה לזו ורצה שנהיה ביחד כל החיים!
ונגד גורל אני לא יוצא לקרב ולא פותח במלחמה!
אני נשאר איתך, וזה הכל!!!",
ואם למישהו או למישהי מפריע מהיותנו יחד,
או שילמדו לקבל את זה או שלא יסתכלו עלינו.
דבר אחד אני מבטיח לך: את שלי ורק שלי עד יומי האחרון!
עד היום, הייתי נאמן רק לך, ואשאר נאמן לך עד סוף ימיי!
וגם אם יבוא היום שפתאום משום מקום אצטרך להיפרד ממך,
תהיי בטוחה שלא אזרוק אותך בבושת פנים,
אלא אפרד ממך בדרך הכי יפה שיכולה להיות,
אחרי הכל, איני יכול לשכוח את כל השנים שהיו ושתהיינה לנו ביחד,
ואיני יכול לשכוח את כל מה שעשית, עושה ובוודאי תעשי בעתיד למעני.
לסיום, מה אוכל לומר לך, יקירה ואהובה שלי:
תודה לך על הכל ועל היותך מי שאת,
מקווה שלא תשתני אף פעם ותישארי כמו שאת,
נאמנה ומסורה לי בצורה שלא ניתנת לתיאור..........
אז באמת תודה רבה לך על הכל...........
כסא הגלגלים שלי!!! 
