אני מקשיב היטב לרחשי הלב,
שאומר לי: "אל תחשוש להתקרב!
תגש אליה, תפסע לעברה!"
אך בינינו ניצבת חומה בצורה.
אני שומע את קול הנשמה מדבר:
"אתה חייב על הפחד שלך להתגבר!
תחשוף בפניה רגשותיך בצורה ישירה!"
אך בינינו ניצבת חומה בצורה.
מעל לראשי כל הזמן קול חרישי מהדהד:
"אף אחת לא תחכה לך לעולם ועד!
אם לא תעיז, תגלה זאת עד מהרה!"
אך בינינו ניצבת חומה בצורה.
ורוח קלילה נכנסת בי כדקירה חדה:
"אף אחד לא יעשה במקומך את העבודה!
תתמודד עמה בעצמך, בלי שום עזרה!"
אך בינינו ניצבת חומה בצורה.
ואני לא אוטם אוזניים, יודע ומבין היטב,
שאם לא אתקרב ואחשוף את רגשות הלב,
כל מי שאתאהב בה, אני עלול להפסיד,
ולהישאר רווק נצחי, לבד תמיד!
אני מוכרח לאזור אומץ, כוח ועוצמה,
לפורר אבן אחר אבן ולנפץ את החומה,
להתקרב, לגשת, לעמוד מולה ולה לומר:
"אני אוהב אותך יותר מכל דבר!!!"...
(סיפור זה נצפה 4,892 פעמים)
