כמו ציפור קטנה,
הסגורה בתוך הכלוב,
כך האהבה שבי,
סגורה בתוך לבי,
היא מתחננת,
מבקשת שוב ושוב,
בקול חרישי,
לצאת לחופשי.
כמו אסיר עולם,
הכלוא במאסר,
כך האהבה שבי,
כלואה בתוך לבי,
היא מתחננת,
עוד היום ולא מחר,
לראות את האור,
לצאת אל הדרור.
לו רק ידעתי,
מתי והיכן,
הייתי משחרר,
אותה כבר מזמן,
לו רק מצאתי,
את אהובת נפשי,
הייתי משחרר,
אותה לחופשי.
אני מאחל לעצמי, כבן אדם שעדיין האהבה כלואה בתוכו, שתינתן לי ההזדמנות המיוחלת לשחרר את האהבה מתוכי במלוא יופיה ועוצמתה ולהוכיח שהיא ראויה ואמיתית.
(סיפור זה נצפה 5,560 פעמים)
