ימים של מלחמה,
פחד ואימה,
ואמא אדמה,
בוכה וזועקת,
על נהרות של דם,
על עוד לב שנדם,
על אובדן חיי אדם,
מבקשת שקט.
גשמים של טילים,
על הערים נופלים,
פצועים וחללים,
ואין סוף בשער,
מבוגרים וילדים,
את היומיום שורדים,
בתוך ים של פחדים,
של סבל וצער.
צמודים לחדשות,
משלחים בקשות,
רק לא בשורות קשות,
לא עוד שמות על אבנים,
נותנים תמיכה גדולה,
גיבוי לממשלה,
נושאים אל על תפילה,
לשלומם של הבנים.
ימים של מלחמה,
איך מדינה שלמה,
יוצאת למשימה,
על הגנת הבית,
אך בתוך ה-"להלום",
לא מפסיקה לחלום,
על יונת השלום,
עם עלה הזית...
