האהבה היא כמו הצגת תיאטרון:

תפאורה נהדרת של שולחן עם נרות ויין,

מוזיקת רקע נפלאה של ריקוד בשניים,

עלילה שנכתבה לאחר זמן רב ועם המון מחשבה,

וטקסטים שופעים רגש, חום ואהבה.

בכל הצגה של אהבה מופיעים רק שני שחקנים,

בהצגת האהבה שלנו השחקנים הם; את ואני,

שנינו מופיעים בהצגה, כזוג מאוהב ומאושר, ממש זוג יונים,

העלילה בהצגה שלנו היא סיפור אהבה של שנים,

אהבה שלא יודעת גבולות, אהבה שעם הזמן רק משתבחת,

ושנים קסומות ורגעים מאושרים שעברנו ביחד,
כל האנשים משתהים מהופעתנו ומביטים בנו בעיניים זוהרות,

ואם נעצום לרגע את עינינו, נוכל לשמוע את מחיאות הכפיים הסוערות.

האהבה היא כמו הצגת תיאטרון,

אך למרות ההשוואה ולמרות כל הדמיון,

יש ביניהן הבדל אחד גדול, משמעותי וברור,

ההבדל הוא; שבכל הצגת תיאטרון יש סוף לסיפור,

ואילו בהצגת האהבה שלי ושלך אין סוף ואין ירידת מסך,

ההצגה שלנו לא יכולה להיפסק וסיפור האהבה נמשך ונמשך.