אוריה המקסימה עובדת עם אנשים נכים... דודו, חברי היקר, מדריך/חונך אנשים פגועי נפש... ויש עוד רבים שכמותם אשר נותנים מעצמם למען אוכלוסיות שהן קצת שונות (אבל רק קצת) מהאוכלוסייה ה-"נורמטיבית"... לכבוד אותם אנשים, שאני מצדיע להם ואוהב אותם אהבת נפש, ברצוני להקדיש את הקטע הבא שכתבתי:
"לתת את הנשמה ואת הלב,
לתת כשאתה אוהב",
ישנם אנשים שבשבילם אלו מילים מתוך שיר ולא יותר,
אך ישנם אנשים שבשבילם זו מציאות יומיומית שקשה לתאר,
אנשים שבמסירות רבה נותנים מעצמם למען "השונה", למען "האחר",
ולמרות כל הקשיים שבדרך, הם נשארים נחושים ולא מתכוונים לוותר,
אנשים שמבינים שלפעמים יד קטנה מלטפת וחיבוק אוהב וחם,
יכולים להיות הדברים הכי משמעותיים, חשובים ויקרים בעולם,
אנשים שלבם הקטן השוכן ופועם בתוכם,
יכול להיות יותר גדול ורחב מכל דבר שקיים,
אנשים שאצלם האהבה, האכפתיות והנתינה באות בכמויות אדירות,
תמיד ממשיכות לזרום כמו מי נהר, לעולם לא פוסקות או נגמרות,
אנשים שיעשו את הכל למען "האחרים" בכל עת ובכל זמן,
וכל זאת על מנת להעלות על פניהם ולו רק חיוך קטן,
אנשים שיודו בפנינו בלי להניד עפעף ובלי לחשוב פעמיים,
שכל מה שהם מעניקים ל-"אחרים", הם מקבלים בחזרה שבעתיים,
והכי חשוב - אנשים שמלמדים אותנו שגם "השונה" הוא בעצם בן אדם,
ואם מעניקים לו את החום והאהבה הדרושים, הוא יגדל ויהיה כמו כולם,
בקיצור, אנשים נדירים, מופלאים ומיוחדים במינם,
מלאכים אנושיים שבזכותם מחייך ושר העולם.
כל המילים שבעולם לא תצלחנה לתאר את הערכתי להם היוצאת מהלב,
ואם הייתי מסוגל, הייתי מחבק כל אחד ואחת מהם חיבוק גדול, חם ואוהב,
אך בינתיים, כל מה שנותר לי, זה לומר להם רק מילה אחת ויחידה,
מילה כל כך קטנה, אך משמעותה כל כך גדולה, והיא המילה: "תודה!!!"...
אוהב אתכם, צדוק...