"אהבה יקרה! הרשי לי לגזול מעט מזמנך ולדבר אתך בגובה העיניים, יש לי כמה שאלות לא פשוטות אלייך ואני מצפה ממך לתשובות! אז בבקשה, הסכיתי ושמעי, היי כנה ואל תתחמקי! אז ככה: כשאת רוצה, את יכולה להיות כל כך טובה, אמיתית וקסומה: קושרת אנשים בחוטי זהב, טווה את אריג אהבתם כמעשה אומן, חובקת אותם בחום, נשארת אתם ולא נוטשת אותם לאורך כל הדרך, ממש כמו אם החוסה על ילדיה. אין לי מילים לתאר את האושר הגדול שאת מסוגלת  לגרום לאנשים, זוהי מתנת האלוהים שלך ואף אחד לא יוכל לקחתה ממך. ממש נשמה טהורה  ומלאך משמיים!!!  אז אמרי לי, בבקשה, מדוע לפעמים את כה איומה, רעה ואכזרית? עוסקת בניסיונות לא  מוצלחים במעבדה שלך, הופכת אנשים תמימים לשפני הניסיונות שלך, רומסת את כבודם, פוגעת ברגשותיהם, נותנת להם לסבול, ולעתים נעלמת להם בלי כל הסבר ומותירה אותם כואבים ומדממים, ממש כמו ציפור פצועה השרועה באמצע הדרך.  קשה להאמין שאת יכולה להגיע לדרגה כה גבוהה של רוע וחוסר רגישות. כאשר מזכירים אותך (אהבה), אפילו ילד קטן מצייר אותך כ-'לב ענק', אז היכן הוא נעלם לפעמים? איך את יכולה לאבד לפעמים כל  מידה של חמלה או כבוד בסיסי כלפי בני אדם? לפני שתעני לי, רק עוד שאלה אחת אחרונה לי אלייך: כולם אומרים שאת נחלת כולם ואינך מקפחת אף אחד, אז למה ישנם אנשים שעדיין לא זכו לראות בבואך,  לטעום ממנעמייך וללגום מיינך? מדוע את מתעכבת או פוסחת עליהם? אין זה הוגן כלפיהם! מושגים כמו "לא ראויים", "איפה ואיפה" ו-"הפליות" לא צריכים להיות מנת חלקו של הלכסיקון שלך! האם יש באמתחתך הסבר מתקבל על הדעת לכך? אני מקווה מאוד שתתני לי תשובות ראויות ומספקות, כי זוהי חובתך המוסרית! וסילחי לי, אהבה, אם אני קשה ונוקב כלפייך, זה הכל מאהבה!!!..."

האם אי פעם אזכה לקבל את התשובות?...