כפי שכבר ידוע לכולכם, אני אדם נכה - יש לי קשיים מוטוריים ופגיעה מסוימת בדיבור. למרות היותי נכה ולמרות מצבי הפיזי, אני בן אדם מלא שמחת חיים שלא מפסיק לחייך ולצחוק, משתמש כל הזמן בהומור, נהנה מכל רגע בחיים, ובעיקר - חי ונושם אופטימיות.
אנשים רבים שואלים אותי את השאלה הבאה: "כיצד אדם במצב הפיזי שלי, יכול להיות כל כך מאושר ואופטימי?"בכן, על השאלה הזו, אני יכול להשיב מחמישה היבטים שונים, מעבר למשפחה האוהבת, החמה והתומכת שיש לי, שהיא הגורם הראשי לשמחה ולאופטימיות שלי: ההיבט הראשון ??? כדי להסביר היבט זה, אני אפתח בשאלה מן הפוליטיקה: "מהי האלטרנטיבה?". אני יכול לשבת שעות עם עצמי ולהיכנס לתוך מחשבות טורדניות, כמו למשל: "למה אני נכה ולא בן אדם רגיל?", או "למה זה מגיע דווקא לי?" או "מה היה קורה אם הייתי בן אדם רגיל?". בצעירותי, באמת הייתי עסוק במחשבות האלה, עד שיום אחד, הבנתי שהמחשבות האלה הן מחשבות סרק שלא מובילות לשום מקום ורק גורמות לדכדוך ולצער, המחשבות האלה לא ישנו סדרי עולם ולא ישפרו את מצבי הפיזי והנפשי, אלא להיפך. אני נכה!!! זו עובדה קיימת שאי אפשר לשנות אותה או להתכחש אליה, גם אם אני אעצום עיניים מהבוקר עד הערב ואומר לעצמי שאני בן אדם אחר. לכן קיבלתי החלטה אסטרטגית האומרת שאני לומד לחיות עם המציאות כמו שהיא, ובנוסף לכך, מנסה למצוא דרך מיוחדת שתסייע בידי לייפות את המציאות ולהפוך אותה למהנה, ואכן, מצאתי את הדרך המייוחלת, שהיא: דרך השמחה, ההומור והאופטימיות.
ההיבט השני ??? כאדם שמכיר היטב את הפתגם הידוע "לכל מטבע יש שני צדדים", למדתי שלמרות המגרעות שיש בנכות שלי, יש בה גם הרבה צדדים מקסימים שגורמים לי להיות אופטימי ומאושר, כמו למשל: הרצון העז להוכיח לכולם שאני יכול לנהל אורח חיים נורמלי כמו כל אדם, האתגר הגדול בכל דבר שאני עושה וההצלחה שבאה בעקבותיו, כמו כן, העובדה שבזכות הנכות שלי, זכיתי להכיר אנשים נפלאים ומיוחדים במינם.
ההיבט השלישי ??? כאשר אני מסתכל במראה ורואה את עצמי, אני נזכר שישנם אנשים רבים מאוד שנמצאים במצב יותר גרוע משלי, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. לכן אני מבין שאין לי על מה לרטון או להיעצב, אלא להיפך, במילים אחרות: "לשמוח בחלקי".
ההיבט הרביעי ??? החשיבות הגדולה שאני רואה בהבעת השמחה, כלומר, כאשר אני מעלה חיוך על פניי, באופן אוטומטי, אני גורם גם לאנשים שמביטים בי לחייך, וזו הרגשה כל כך מופלאה.
ההיבט החמישי ??? המסר החשוב שאני נושא עמי ומנסה להעביר לאחרים, והוא: אם אדם במצב שלי, יכול להיות מאושר ואופטימי, אין סיבה שאנשים אחרים (כל אדם באשר הוא אדם) לא יהיו כמוני (מבחינת השמחה והאופטימיות).
"בהיותי אדם שמח ואופטימי, הצלחתי לשלב את נושא ההומור ולהפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיי". נשאלת השאלה: הכיצד?
כפי שידוע לכם, חיי היום יום של אדם נכה אינם קלים, באופן אישי בפרט ובמדינה שלנו בכלל. כמעט מדי יום, אני עובר סיטואציות לא פשוטות, ולפעמים, אפילו פוגעות ומשפילות. לפני מספר שנים, הייתי נפגע מאוד מהדברים הללו ולוקח אותם בצורה קשה ביותר. לאט לאט, הצלחתי לפתח שיטה מיוחדת שמסייעת בידי להתמודד עם המצבים הלא נעימים שאני עובר, והשיטה אומרת כך: כמו שבכל דבר רע, ניתן למצוא את הטוב שבו, כך בכל דבר לא נעים שאני עובר, ניתן למצוא את החינניות ואת השעשוע שבו ולהסתכל עליו בצורה הומוריסטית. כמובן שאני שם קווים אדומים ולא עושה צחוק מדברים עצובים ונוראים, אבל את שאר הדברים, אני משתדל לקחת בהומור, כך שהחיים נראים אחרת לגמרי, כלומר, יותר קלילים, יותר נוחים ויותר יפים. לכאורה, זו שיטה מאוד מוזרה, אך לאחר הדוגמה שאפרוש בפניכם כעת, תוכלו להבין עד כמה השיטה הזאת מועילה לי כנכה, ובעצם, יכולה להועיל לכל אדם ??? והרי הדוגמה: ישנה תופעה שנתקלתי בה רבות בעבר (כעת פחות), שכאשר אנשים, במיוחד, ילדים ובני נוער, רואים אותי מסתובב ברחוב, או שומעים את הדיבור שלי, הם מייד פורצים בצחוק. פעם, הייתי לוקח ללב את הסיטואציה הזו, ואפילו בוכה ממנה. היום, אני מסתכל על הסיטואציה הזו בצורה מאוד משעשעת וחיובית לגמרי. כיצד? דבר ראשון ??? אם במצב הלא פשוט שהמדינה נמצאת כיום, אני מצליח לגרום לאנשים לצחוק, אז אני רואה בזה ברכה. דבר שני ??? יש כל כך הרבה אנשים וסטנדאפיסטים שרוצים להצחיק אנשים, עובדים כל כך קשה ולא מצליחים, ואילו אני, מצליח להצחיק אנשים כמעט בלי לעשות כלום.
בתחילת המאמר, ציינתי ש"אני חי ונושם אופטימיות". נשאלת השאלה: מה זאת אופטימיות?
האופטימיות שאני חי אתה מורכבת מחמישה דברים בסיסיים:
הדבר הראשון ??? להיות כל הזמן עם ראש מורם, להסתכל תמיד קדימה ולקוות אך ורק לטוב.
הדבר השני ??? לקום כל בוקר עם חיוך רחב ולהאמין שהיום שניצב לפניי יהיה יותר יפה מן האתמול.
הדבר השלישי ??? לדבוק באמונה שאם אני רוצה להשיג משהו מסויים, או שאני בטוח שמגיע לי משהו מסויים, ואני עושה את הכל (במלוא הרצון ובמלוא הנחישות) כדי להשיגו או לקבלו, בסופו של דבר, אני אצליח להשיגו או לקבלו, גם אם הדרך אליו כל כך ארוכה ורצופה מכשולים.
הדבר הרביעי ??? להסתכל בצורה החיובית ביותר (עד כמה שניתן) על כל דבר שקורה לי או לא קורה לי, לדוגמה: גם אם אני נכשל בדבר מסוים, אני מסתכל על עצמי כעל תינוק שמתחיל את צעדיו הראשונים, ובהתחלה, הוא נופל, אבל בסופו של דבר, הוא מצליח ללכת, כך שלא הכל אבוד וההצלחה עדיין בפתח.
הדבר החמישי -- אם אני לא אהיה אדם אופטימי, אני לא רואה שום טעם לחיים.
לסיכום - את המאמר החשוב הזה, אני יכול לסכם במשפט אחד: "אם תחייכו אל העולם ואל החיים, בסופו של דבר, העולם והחיים יחייכו אליכם בחזרה...".
