האהבה עצובה ובוכה,
השנאה מאושרת ושמחה,
האהבה המומה וכואבת,
השנאה מחייכת, מתלהבת,
האהבה מושיטה את ידה,
אך השנאה עוצרת בעדה,
האהבה רוצה לשכון בנשמה,
אך השנאה תפסה את מקומה.
לאהבה דומעות העיניים,
השנאה משלבת ידיים,
האהבה אינה מוצאת מנוחה,
השנאה פוסעת לה בבטחה,
האהבה מרכינה את ראשה,
השנאה מתנשאת בלי בושה,
האהבה משמיעה קול זעקה,
השנאה למרחק נשמע צחוקה.
בואו נסלק את השנאה,
ונקרב את האהבה,
כי השנאה אסון מביאה,
והאהבה היא שורש התקווה.
אם כל אחד מאיתנו יפסיק לחפש את הרע ואת הצדדים השליליים בכל אדם ויתחיל לחפש את הטוב ואת הדברים החיוביים בכל אדם, אין לי ספק כי השנאה שמציפה את הארץ הזו ושנמצאת גם בתוכנו תתפוגג כלא הייתה ויתחילו לצוץ ולפרוח ניצני האהבה. האהבה היא המתנה הכי גדולה שקיבל בחיים, אז בואו לא נאבד אותה...

(סיפור זה נצפה 5,402 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]