חברים יקרים!!!
השבוע הנוכחי הנו "שבוע יום ההולדת שלי" (היום לפי התאריך הלועזי ויום שבת לפי התאריך העברי). יום הולדת הוא ללא ספק יום מיוחד ושמח, אך במקרה שלי, משנת 2005, היום הזה הפך ליום "טעון רגשית", כלומר, יום מיוחד ושמח המתובל בעשבי כאב ובתבליני עצב, וזאת מכיוון שבאותו שבוע שחל בו יום הולדתי חלה גם האזכרה של אמא שלי ז"ל (הבדל של חמישה ימים בסך הכל) ומכיוון שהאירוע המוחי השני שאירע לאמי ז"ל שבעצם בישר על מותה בטרם עת אירע ביום הולדתי, מה שאומר שאת המתנה הכי גדולה ויקרה שהייתה לי בחיים איבדתי דווקא ביום הולדתי. אכן לא קל הוא יום הולדתי ב- 3 השנים האחרונות, וכנראה שכך הוא יהיה גם בשנים הבאות. אנשים רבים מנסים להסביר לי את שני הדברים הבאים: א. אני חייב לעשות הפרדה מוחלטת בין שני האירועים השונים בתכלית (יום ההולדת שלי והאזכרה של אמי ז"ל) והסמוכים כל כך זה לזה. ב. אני צריך תמיד לזכור שאמי ז"ל הייתה רוצה לראות אותי שמח ומאושר ביום הולדתי. אכן דברים כל כך נכונים מיסודם, אבל גם כל כך קשים ליישום מבחינה רגשית. כל שנותר לי זה להשתדל לשמוח ביום הולדתי (עד כמה שניתן) ולהבין שאמי ז"ל משתתפת עמי בשמחה מלמעלה ולרגע אינה שוכחת את היום הזה...
אז מה אוכל לאחל לעצמי ביום הולדתי? בריאות, אושר, להמשיך לחייך ולצחוק, ללקט ולאסוף עוד ידידים וחברים יקרים ונפלאים (כמו אנשי האתר הזה למשל) ואולי למצוא סוף סוף אהבה גדולה ואמיתית, להגשים חלומות ושאיפות, ובעיקר - לשמוע בשורות טובות ולזכות לקבל אך ורק מתנות ראויות ומשמחות... אמן, עלי ועל כולנו!!!
(סיפור זה נצפה 5,439 פעמים)
