ילדה קטנה ומשמעות החיים...
הסיפור שאתם הולכים לקרוא כעת הוא לא פשוט בכלל, אפילו קשה ביותר, אבל החלטתי לספר לכם אותו, כדי להעביר לכם מסר חשוב אותו אני לומד מדי שבוע...אני נמצא פעמיים בשבוע במקום שנקרא "ספיבק" ברמת-גן - זהו מרכז ספורט וחברה לנכים, שנמצאים בו כמעט כל ענפי הספורט הקיימים. אני, באופן אישי, מתעסק בשחייה, טניס שולחן והתעמלות.פעם בשבוע, בבריכת השחייה שוחה עמי ילדה קטנה, בסך הכל בת 11 שנים. הילדה הזאת, לצערי הרב, היא "צמח": לא זזה, לא מדברת, לא מגיבה, אוכלת בעזרת זונדה, בקיצור - מצב קשה ביותר. למרות הקושי שבדבר, אני נושא את מבטי לעבר ילדה זו ומבין כל פעם מחדש דבר חשוב מאוד: עם כל המצב הפיזי הלא פשוט שאני נמצא בו (למזלי, מבחינה שכלית, אני בסדר גמור), אני צריך להיות מאושר, "לשמוח בחלקי" ולהודות לאל יום יום שזה המצב שלי ולא יותר גרוע. אני מביט בילדה זו וחושב לעצמי שאם הייתי יכול "להעניק" לה במתנה את "המצב שלי", היא ואימא שלה היו אנשים מאוד מאושרים. זו אחת הסיבות לכך שאני בסך הכל בן אדם אופטימי ומאושר שאוהב מאוד להשתמש בחוש הומור ומשתדל ליהנות מהחיים..ואתם, חברים יקרים, תעשו לי טובה קטנה: תהנו מהחיים ותנצלו כל רגע, תודו לאל (או למי שאתם רוצים) בוקר וערב שאתם נמצאים בקו הבריאות ומתפקדים, אל תבזבזו כוחות ואנרגיות על שטויות וקחו הכל בפרופורציות הנכונות, והכי חשוב - זכרו כי הדבר הכי חשוב בחיים הוא הבריאות. תאמינו לי, שכל שאר הדברים מתגמדים והופכים חסרי ערך וחשיבות למראה אותה ילדה קטנה...בברכת בריאות טובה ואריכות ימים לכולם/ן, צדוק...
(סיפור זה נצפה 5,111 פעמים)
