מיום היוולדי, היא הייתה לצדי,
במסירות אין קץ, היא גידלה אותי,
בחום לבה אותי תמיד עטפה,
חיבקה, נישקה, הרגיעה וליטפה,
מכל פגע רע, היא הגנה עלי,
כמו מלאך שומר, האירה דרכיי,
בטוב וברע, הייתה תמיד ליד,
היינו שניים אבל גוף אחד.
כל שנות חייה, היא אותי טיפחה,
השקתה אותי במים של שמחה,
האכילה אותי פירות של אהבה,
ובלבי נטעה שלווה ותקווה,
איתה ידעתי חיים מאושרים,
גם כאשר עברתי משברים,
לכל מכאוב, היא הייתה המזור,
ובחשיכה הייתה קרן האור.
למרות הקושי, היא הייתה נחושה,
לא לוותר ולתת לי התחושה,
שאהיה שליו ואין לי מה לחשוש,
את ספינתי היא לעולם לא תיטוש,
לכל אחד היא חזרה ואמרה,
בבן שלי לא תיגע יד זרה,
הוא פרי עמלי, מעשה ידיי,
ולא אחדל עד יכלו כוחותיי.
פתאום היא הלכה בטרם עת,
אל עולם שכולו אמת,
אל גן העדן של הכל יכול,
ופה הותירה חלל כל כך גדול,
דמותה ניצבת מול עיניי,
ידה שולחת למחות דמעותיי,
אומרת לי: "אל תפחד בכלל,
אני שומרת עליך מעל".
את השיר הזה כתבתי לאחר השבעה על מות אמי ז"ל אשר נפטרה ביולי 2005. האישה המיוחדת הזאת הייתה הכל בשבילי, והשיר הזה בעצם מסביר מדוע ומוקדש לזכרה באהבה אינסופית ובים געגועים.
(סיפור זה נצפה 5,942 פעמים)
