ילדי שלי, אל תתעצב,
אני יודע ומבין היטב,
שאתה עובר תקופה לא קלה,
של ילדות לא רגילה,
במקום לראותך מחייך וצוחק,
במקום לרוץ בחוץ ולשחק,
כולך רועד, כל כך מפוחד,
וחי את החיים בתוך מקלט,
אתה מביט בי, שואל ואומר,
מדוע העולם לא טוב יותר?
בלי טילים ובלי רובים,
יותר חברים ופחות אויבים,
אני רך בשנים, עדיין ילד,
מדוע אי אפשר לגדול בשקט?
למה צריך להילחם כל היום?
ומתי סוף סוף יגיע השלום?
אני מחייך, אך בתוכי נחנק,
ועוטף אותך בחיבוק חזק,
ומשיב לך עם המון אהבה,
לא לכל השאלות יש תשובה,
היה חזק, ילדי, ואל תפחד,
אני כאן אתך, אתה לא לבד,
אשאר קרוב, אותך לא אעזוב,
וביחד נתפלל ונקווה לטוב,
מחה את הדמעות ואל תבכה,
עתיד טוב יותר באופק מחכה,
עוד מעט תסתיים התקופה הקשה,
ויחדיו נצא לדרך חדשה,
ילדי שלי, בשבילי אתה גיבור,
הנלחם בחושך כדי לראות את האור,
אתה רוצה לחיות, אז אל תוותר,
וזכור תמיד שהאל מעל שומר...
