אני מתקרב לגיל 36 [למרות שאני נראה הרבה יותר צעיר, כך אנשים רבים אמרים].
אני לא סטודנט, אין לי תואר ראשון או תואר שני [אני אפילו לא יפה תואר], אין לי  דוקטורט ואני לא הנדסאי/מהנדס, יש לי אך ורק השכלה תיכונית. 
אך במשך שנות חיי, הספקתי לגלות שלא צריך אוניברסיטה או פקולטה על מנת להיות בן אדם טוב ומשכיל ולהבין שבעצם החיים הם בית הספר הכי טוב בשבילי והם מלמדים אותי דברים שמסייעים בידי להיות הבן אדם הכי טוב שאפשר, וכל זאת ללא שיעורי בית [אם כי יש מבחנים מעשיים בלי סוף], ללא מבחן פסיכומטרי, ללא תעודות וללא תואר.

להלן הדברים העיקרים שלמדתי עד כה בבית הספר של החיים:
- ללכת עם האמת שלי לאורך כל הדרך ועד הסוף, ולא לתת לאף אדם או גורם להסית אותי ממנה או לשנות אותה.
- לדעת מה אני שווה ולשמור על ערך עצמי גבוה, כי באותה מידה שאני אעריך את עצמי - אחרים יעריכו אותי.
- לאהוב כל אדם [בין אם הוא אוהב אותי בין לאו], אך לכבד רק את מי שמכבד אותי.
- לתת מעצמי לאחרים בכל הזדמנות ללא מטרה או שאיפה לקבל בחזרה [אם זה כך, עדיף לא לתת], כי בסופו של דבר, מי שנותן זוכה לקבל [משוואה מתמטית עתיקת יומין].
- להיות אופטימי תמיד ולמצוא את הטוב בכל דבר ובכל אדם.
- להשתדל לשמור על חיוך בפנים, כי כשאני מחייך - אחרים מחייכים.
- להשתדל לא לפתח ציפיות גבוהות בכל תחום, כי כגודל הציפיות - גודל האכזבות, ובעצם ציפיות יש רק בכריות.
- לאמץ אל חיקי את המשפט הידוע: "רצונו של אדם כבודו" וליישמו הלכה למעשה, גם אם לפעמים זה בא בניגוד מוחלט לרצונותיי.
- לעולם לא לנסות להידחף בכוח למקום שאיני רצוי בו או לנסות להתפרץ לדלת נעולה, כי אין בזה כל טעם.
- לדעת לקבל ביקורת באותה מידה שמקבלים מחמאה, כי גם כשמבקרים אותי בצורה   קשה, לרוב זה בא מתוך אהבה ואכפתיות ולא במטרה לפגוע בי.
- כשתוקף אותי העצב, לא להיכנס ללחץ [מותר להיות לפעמים עצובים] או להילחם בו, אלא פשוט לזרום איתו ולהמתין שהוא יחלוף.
- בשיחה בין שני אנשים יש שני צדדים: הצד המדבר והצד המקשיב, ולפעמים חשיבות הצד המקשיב רבה פי כמה וכמה מחשיבות הצד המדבר.
- לפעמים מילה אחת קטנה שיוצאת מהלב שווה יותר מ- 1000 מעשים.
- לעולם לא להפסיק לשאוף ולחלום, כי בסופו של דבר, לפעמים חלומות מתגשמים ואני אזכה להשיג את מה שבאמת מגיע לי.
- למצות את קצה גבול היכולת שלי עד תום ולדעת שברוב המקרים אין "אני לא יכול!", יש "אני לא רוצה!".
- להסתכל בראש ובראשונה על עצמי, לשאול האם אני בסדר? ולנסות לשפר את מה שצריך על מנת שאהיה הבן אדם הכי טוב שיש באפשרותי להיות.
- להיות כן מהשנייה הראשונה ולשים את הקלפים המשמעותיים על השולחן, כי כל מי שתרצה אותי - תצטרך לקבל אותי כמו שאני, עם כל "החבילה".
עכשיו תגידו את האמת? איזו אוניברסיטה או פקולטה היו מלמדות אותי את הדברים האלה?

(סיפור זה נצפה 5,045 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]