אין דבר יותר גדול ויותר מרגש עבורי מאשר הידיעה שהצלחתי לעשות טוב לבן אדם: שהצלחתי להעלות על פניו חיוך, לחמם את לבו, להניח פיסה קטנה של אושר גדול בפאזל החיים שלו. ערכי הנתינה והושטת היד לעזרה הינם ערכים רמי מעלה בחיי, כך חינכה אותי אמי עליה השלום. אז נכון, מבחינה פיזית, אין באפשרותי להושיט יד לעזרה ברוב המקרים, עקב היותי אדם נכה בעל מגבלות פיזיות רבות. כך ה' יתברך בראני ואני מקבל הכל באהבה. אך לכל אורך מסע חיי, לא עלה בדעתי, אפילו לא לשנייה אחת, להשתמש בנכות שלי כ-"תירוץ", והיה לי חשוב כל כך לתת מעצמי למען האחר, כיוון שההיגיון הבריא אמר שאדם במצבי אמור אך ורק להשתוקק ולייחל לעזרתם של אחרים. לכן התחלתי לתור אחרי דרכים אחרות בהן אני יכול להושיט יד לעזרה, לתת ולהעניק לאחרים, ואכן נגלו לעיניי שתי דרכים עיקריות והן: 1. היכולת שלי לעזור לאנשים מבחינה רגשית - לשוחח, לתת אוזן קשבת, להפגין סובלנות וסבלנות, לתמוך, לעודד, להצחיק, לחבק, ובעיקר לעטוף באהבת האדם שה' יתברך העניק לי ובשפע. 2. היכולת שלי דרך הכתיבה להגיע ולהיכנס ללבם של אחרים, לחמם את לבם, להעלות חיוך על פניהם ולגרום להם רגעים של התרגשות ואושר. ואכן, בשתי הדרכים הללו אני פוסע במשך השנים, ואין מאושר ממני כאשר מפירות עמלי אני רואה אנשים מחייכים, מאושרים ומחזירים לי אהבה באותה מידה שמקבלים אהבה ממני.
אז מה שיש לי לומר לכם/ן לסיום זה לא לשכוח לרגע להביט מסביבכם/ן, לפתוח את הלב, להושיט את היד ולעזור לכל מי שחפץ/ה בעזרתכם/ן, והכל בשם אהבת האדם שנטועה בכל אחד ואחת מכם/ן, אין לי ספק בכך!!!
לעשות טוב לבני אדם זו הזכות הכי גדולה שנפלה בחלקנו, גם בחלקי!!!
(סיפור זה נצפה 6,543 פעמים)
