את מתוקה כמו הדבש שבתפוח
אני מלא אהבה אלייך כרימון
כשאת לא ליד אני מרגיש שנפשי מתענה
לא בא לי לאכול או לשתות בא לי לצום
אני לא מוצא את עצמי מתנענע כלולב
מתגעגע כל כך לריח ההדסים שלך
וכשאת חוזרת אני רוקד ושר כמו הרוקדים עם ספרי התורה
והכל שב להיות קסום ונפלא כל כך ממש כמו מעשה בראשית
כשאני מביט בך ראשי כסביבון מיופייך
ולבי נמס מחומך היוצא ממך כחום הלביבה
כשאת רחוקה העולם נראה כמו פירות יבשים
כשאת קרובה הכל נראה כמו שקדיה פורחת
ואת יודעת שאני אמיתי כל כך ללא תחפושות ומסכות
ובתוכי שוכנת אהבה כנה כמו הפרג באוזן המן
אגן ואשמור עלייך מכל משמר כמו מצה שמורה
כי בלעדייך החיים שלי ממש כמו מרור
אם תגעי בלבי תרגישי שהוא הולם מאושר כמו פטיש צעצוע
ונושא בגאון את דגל אהבתך בצבעים של כחול ולבן
נשמתי בוערת מאש מדורת אהבתנו אשר לעד לא תכבה
וכל שנייה שאני איתך היא בשבילי הילולה אחת גדולה
מתענג מהאהבה הזו כמו תינוק היונק את חלב אמו
ובטוח ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתנו..."
אז אימרו לי, אם אהבה נדירה וענקית שכזו, איך לא יהיה לי כל יום חג...
