אני אדם נכה,
אך בתוכי חי אדם רגיל,
אני אדם מוגבל,
אך בתוכי חי אדם פעיל,
אני אדם שונה,
אך בתוכי חי אדם כמו כולם,
אדם המבקש,
חלק שווה בעולם.
אני אדם נכה,
אך בתוכי חי אדם גדול,
אדם שיכול,
לעשות כמעט את הכל,
אני אדם נכה,
אך בתוכי חי אדם כה פשוט,
אדם המבקש,
רק לחיות ולא למות.
אני אדם נכה, אך גם לי יש,
רגשות , אהבה וחום,
אני אדם נכה, לא מתבייש,
ונושא תפילה כל יום,
להמשיך לקצור יבולים,
וחלומות להגשים,
לחיות חיים רגילים,
כמו כל האנשים.
השיר הזה שכתבתי על עצמי בא להעביר מסר כל כך חשוב לכל אחד ואחת מאתנו: כל בן אדם (באשר הוא בן אדם) מורכב בעצם משני בני אדם - "בן אדם חיצוני" ו-"בן אדם פנימי". לפעמים הם כל כך זהים, אך במקרים רבים, כמו גם במקרה שלי (וכמו שבעצם כתוב בשיר), הם כל כך שונים זה מזה, וכל מי שמשליך מהחיצוניות של הבן אדם על הפנימיות שלו (לשני הכיוונים) מבלי לרדת לעומקו של הבן אדם ולתוכן שבו, לפעמים חוטא וגורם עוול משווע.
האנשים שמכירים אותי באמת (חלקם מאתר זה) יכולים להעיד כמה זה נכון.
פעם כתבתי מאמר (מתוך 4 מאמרים) בנושא "האדם הנכה בחברה הישראלית" וסיימתי אותו כך: אם הייתי צריך לצאת בקמפיין חדש... בנושא "הנכים והמוגבלים", הייתי יוצא בקו הסברה האומר שהנכים והמוגבלים הם בעצם אנשים רגילים הנמצאים בתוך תחפושת שלא ניתן להסיר אותה, ושבעצם אצלם
"כל יום פורים". סיסימת הקמפיין החדש שלי יהיה - "בואו נלמד להכיר את האנשים שמאחורי התחפושת...".
תחשבו על זה, והעיקר תהיו אנשים טובים - זה הכי חשוב!!!
(סיפור זה נצפה 5,989 פעמים)
