חברים וחברות יקרים!!!
בכמה מסיפוריי הקודמים, סיפרתי שאחת המעלות הכי גדולות בעיניי היא כנות, ולכן ברצוני לדבר אתכם בכנות ובגילוי לב:
הכניסה לצ'אט הייתה בשבילי צעד מאוד גדול ומשמעותי, דבר אשר דרש ממני אומץ רב, ואכן גיליתי במהרה ש-"השד לא נורא בכלל" והתחלתי להשתלב בצורה מאוד יפה, ועל כך, אין מאושר ממני!למרות זאת, אני עדיין חש שאני נמצא בשלבי ההיכרות הראשוניים עם החברים באתר ובבניית קשר ואמון. מדובר בתהליך ואני מעוניין לעבור אותו בקצב שלי ולא לפסוח על שום שלב!לא פעם נשאלתי בצ'אט את השאלה מתי אני אגיע למפגשים? ואני מודה ומתוודה שלא פעם הבעתי בסיפוריי את רצוני העז להגיע למפגשים ולהכיר כל אחד ואחת מכם באופן אישי, ואפילו חבר יקר מאוד בשם סטנלי הקסם הביע את נכונותו לסייע בידי בהגעה למפגשים בתקופה הקרובה, ועל כך, תודתי הכנה לו!אולם, לאחר שישבתי עם עצמי שעות על גבי שעות ובחנתי את הנושא מכל כיוון אפשרי, הגעתי למסקנה שכנראה אני עדיין לא בשל ומוכן נפשית להגיע למפגשים בעת הזאת. הסיבות לכך אינן קשורות כלל במי מכם (אני אוהב אתכם אהבת אמת ואיני מטיל דופי בכם או ברצוכם הכנה לפגוש אותי), אלא אך ורק בי!!! מפגש בפורום שכזה (עם אנשים רבים שאני עדיין לומד להכיר) לאדם נכה כמוני הנו צעד מאוד דרסטי, צעד שאני חייב להרגיש מוכן במאת האחוזים על מנת לעשותו. אם הדבר הזה גורם לי כעת ללחץ עצום, כנראה שאני עדיין לא מוכן...לכן חברים וחברות יקרים, לאחר שהבנתי שדלתיכם פתוחה וזרועותיכם פרושות בפניי בכל מצב ובכל עת, כל שאוכל לבקש מכם זה להתאזר בסבלנות, לתת ללצעוד בקצב שלי ולקבוע את העיתוי ואת הזמן המתאים להגיע למפגשים. בשלב זה, אני עדיין מעוניין ללמוד ולהכיר אתכם יותר ויותר דרך הצ'אט, ובבוא היום, גם אגיע למפגשים, אני מבטיח!ולך, סטנלי הקסם, אומר כי בטוחני שהצעתך תהיה שרירה וקיימת גם בעתיד. דבר אחד כבר למדתי עליך - אתה אדם נפלא ומיוחד במינו!!!אז אנא מכם, גלו הבנה, אל תכעסו ואל תיפגעו...אוהב, צדוק
(סיפור זה נצפה 5,335 פעמים)
