דרך החיים נסללת,
כה ארוכה ומפותלת,
רצופה מכשולים ומשוכות,
של דמעות ושל שמחות,
מסתובב לו הגלגל,
יום למטה, יום מעל,
ואני ממשיך לזרום,
בין הר ובין תהום.
ודרך החיים מתמשכת,
לעתים אף מסתבכת,
יש סחרורים ומערבולות,
לפעמים יש גם מפולות,
עלטה וחשיכה יוקדות,
הורה מסביבי רוקדות,
ואני הולך על חבל דק,
לא נושם, מרגיש מחנק,
לאיבוד אט אט הולך,
כמו נר שדועך,
אך משהו בי אומר:
"המשך, אל תוותר!
כי אחרי כל ירידה,
תמיד יש עלייה חדה!".
ואכן, בחיים כשמעונן,
זה מתבהר עם הזמן,
והשמש שוב זורחת,
ואת קרניה שולחת,
ואני תוך שנייה,
מזנק בעלייה,
נושם שוב לרווחה,
מתעטף בשמחה,
מחבק את השלווה,
קוטף עוד אהבה,
מגלה את הטוב והיופי,
ובהם לא מטיל דופי,
אופטימי מתמיד,
לא פוחד מהעתיד.
זו דרכי, אני יודע,
ובה אני פוסע,
וממשיך לחיות,
בין מורדות לעליות,
בין אכזבות לתקוות,
בין פרידות לאהבות,
בין הרע ובין הטוב,
לא מפסיק לחשוב,
על צעדי הבא,
על יום נוסף שבא,
אני מוכרח, אני צריך,
בדרך החיים להמשיך,
כשבלבי השאיפה,
לעכב את סופה.
(סיפור זה נצפה 5,570 פעמים)
