פרחים כל כך יפים,
הולכים ונקטפים,
אך איש אינו זועק,
צעירים ומבוגרים,
מן הכביש לא חוזרים,
אך כל אחד שותק,
הורים כל כך שבורים,
את ילדיהם קוברים,
אך לאיש לא אכפת,
וילדים תמימים,
הופכים ליתומים,
אך הלב לא נצבט,
משפחות עליזות,
פתאום נהרסות,
אך איש אינו מגיב,
מן האדמה עולות,
זעקות הקורבנות,
אך איש אינו מקשיב,
הולכי רגל ונהגים,
יום יום נהרגים,
עד מתי נמשיך לשתוק?
הקטל לא חדל,
הוא ממשיך להשתולל,
מי יעצור אותו?
הנגע האיום,
מכה בנו יום יום,
אך לא זוכה לתגובה,
אני לא מעכל,
עד מתי? שוב שואל,
אך לא זוכה לתשובה.
די!!! די!!! עד מתי?
חברים יקרים!
קראו את השיר הקשה הזה ואל תהיו אדישים למילותיו, והעיקר - סעו בזהירות ושמרו על חייכם!!!
(סיפור זה נצפה 5,179 פעמים)
