אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה, גם ככותב וגם כקורא:
יש כאן תופעה משונה, שמדהימה אותי כל פעם מחדש!!!
אני קורא לתומי סיפורים ושירים מדהימים, אשר נוגעים בי עמוק בנשמה ופורטים על מיתרי הרגש שלי בעוצמות בל תתוארנה, ואני חש הזדהות עמוקה עם הכותב/ת.
אך כשאני מתחיל את התגובות לסיפור, אני מגלה לתדהמתי תגובות שבינן לבין תוכן הסיפור אין שום קשר, תגובות שבדרך כלל מעוררות מהומות, והכל סביב סיפור תמים ומקסים, אשר כל היופי שבו נבלע ונעלם בתוך ההמולה.
חבר'ה, תחשבו רגע על הכותב/ת, שבסך הכל, מבקש/ת לענג אותנו מניחוחות כישרונו/ה ויצירותיו/ה, או לשתף אותנו בכאבו/ה או בשמחתו/ה, או להתייעץ אתנו בבעיה מסוימת וכדומה, והכל על מנת לקבל פרגון או ביקורת בונה, מילה טובה, הזדהות, תמיכה, חיבוק וכיוצא בזה.
אך אנחנו, במו ידינו, בתגובות הלא הולמות שלנו, שמים את כל הכישרון, היצירתיות, הסיפורים וכל מה שמסביב להם ללעג ולקלס בעיני הכותב ובעיני הקוראים.
אני חושב שזה מעשה לא הוגן ואפילו מבזה ופסול.
צריך לזכור דבר אחד: לא מוכרחים להגיב על כל דבר או על כל סיפור. לפעמים חוסר תגובה יכולה להיות התגובה הכי נכונה והכי הולמת!!!
אני אומר לכם בשיא הכנות: אני, באופן אישי, מעדיף לקבל תגובה אחת לסיפור שלי המתייחסת לתוכן הסיפור (לא משנה אם היא מפרגנת או מבקרת, העיקר שתהיה ראויה ועניינית), מאשר לקבל 20 תגובות שבינן לבין תוכן הסיפור אין כל קשר!!!
אני בטוח שרוב הכותבים והכותבות יסכימו עם הגישה הזו.
אז בואו נחדול מהתופעה הבזויה הזו וניתן לכישרון וליצירתיות לנצח!!!
(סיפור זה נצפה 5,089 פעמים)
