אני רואה את הירח,
והוא מבט עצוב שולח,
כי הוא היה רגיל,
לראות אותי ואותך,
פתאום אני ניצב לבדי,
ואת כבר לא נמצאת לידי,
והירח חש,
שאת חסרה כל כך.
אני רואה את הירח,
והוא חיוך כבר לא שולח,
בקול שבור כל כך,
הוא מנסה לעודד,
אומר לי: "כן, אני יודע,
כמה אתה מתגעגע,
וכמה זה קשה,
להיות פתאום בודד.
אפילו לירח,
לפעמים יש רגשות,
אפילו הוא יודע,
שהפרידות כל כך קשות...
