לכל אדם בעולם יש שאיפות, רצונות וחלומות, אותם הוא מפתח במהלך חייו, נושא אותם עמו יום יום שעה שעה, לא זונח אותם לרגע ומייחל בכל לבו לראותם מתגשמים בבוא העת. גם לי יש "חלומות גדולים" כמו לכל אדם, והעובדה שאני בחור נכה היושב בכסא גלגלים, לא מונע ממני לרקום עוד ועוד חלומות [כמובן בהתאם ליכולות שלי]. הנכות והכסא גלגלים שלי אינם משמשים כתירוץ או כמחסום להגשמת חלום, אלא להפך, הם רק מדרבנים אותי יותר ויותר לעשות כל מאמץ על מנת להגשים את החלום. ואכן במשך חיי הצלחתי להגשים חלומות רבים, אשר חלקן ניראו בהתחלה כקשים וכבלתי אפשריים. הבעיה היא שלגבי "חלום אהבה" שלי, בו ציירתי את הבת זוג האידיאלית שלי עמה אני רוצה לחלוק את שארית חיי לפי ראות עיניי ולפי תחושותיי הפנימיות [לא ארחיב כרגע, כי זו לא הנקודה, רק אומר שלדעתי ולדעת רבים, מדובר בבת זוג לגיטימית ומציאותית], כמו שכל אדם אדם נורמלי מצייר לעצמו את הבת זוג שלו, שזו זכות בסיסית ולגיטימית שלנו כבני אדם, אני מוצא לא מעט אנשים אשר מגלים סקפטיות לגבי העניין הזה ואומרים לי שהבת זוג לה אני מייחל קיימת במקרה שלי רק ב-"פנטזיה" והיא חלום שסיכוייו להתגשם קלושים. אומר את האמת? העניין הזה מפריע לי. כיצד אדם שניצח באין סוף קרבות והגשים המון חלומות, לא זוכה לקבל קרדיט לגבי הגשמת "חלום האהבה" שלו. אני לעולם לא ארים ידיים ותמיד אשא את החלום הזה בראש חוצות, כשמעל ראשי תמיד מרחפת שאלת השאלות: "מציאות או פנטזיה?"....... חג שמח ושבת שלום!!!
(סיפור זה נצפה 5,174 פעמים)
