היא אהבה אותו אהבת אמת יותר מאשר אהבה את עצמה,

היא ראתה בו כדבר הכי טוב שקרה לה, הוא היה כל עולמה,

היא עשתה למענו מעל ומעבר, תוך כדי נאמנות והקרבה,

ונדרה לעצמה נדר לשמור מכל משמר את זו האהבה.

והוא, מצדו, הקפיד לתת לה את התחושה שהוא הגבר האוהב והמושלם,

הפריח הבטחות, רקם חלומות, אמר לה את כל המילים הכי יפות בעולם,

הבטיח שיעשה הכל בשבילה, שתחיה כמו נסיכה ושתהיה מאושרת,

ונשבע לה שהיא האחת והיחידה בעולמו ולעולם לא יהיה בזרועות אחרת.

היא האמינה לכל מילה שיצאה מפיו, הייתה שבויה בקסמיו ובאהבתו קשורה,

היא לא חששה מכלום וצעדה בבטחה, הוא היה בשבילה כחומה בצורה,

היא הייתה מאושרת ואופטימית, צבעה את חייה בגווני ורוד ותכלת,

הייתה כל כך מסונוורת מהאהבה ולא ידעה מה אורב לה מאחורי הדלת.

ואז יום אחד, כמו רעם ביום בהיר, היא הזדעזעה לגלות את האמת לאמיתה,

שאת "אהבתו הבלעדית" אליה הוא חולק גם עם אישה אחרת ולא רק אתה,

היא תפסה את שניהם פוסעים ברחוב מחובקים, ללא כל בושה ולעיני כולם,

ובאותה שנייה, הכל התנפץ לה לרסיסי רסיסים וחרב לה כל העולם.

היא הייתה שבר כלי, המומה וכואבת, בכתה בלי סוף ומיאנה להאמין,

איפה הייתה לא בסדר והיכן טעתה? שאלה את עצמה והתקשתה להבין,

כשניסתה לברר אתו את כל העניין, הוא לא הוציא מילה, רק שתק,

אז היא הבינה היטב שהכל היה הצגה אחת גדולה והוא נתן יופי של משחק.

כיום, היא מנסה לאחות את השברים ולצאת לעוד מסע אחר אהבה גדולה,

ומרגע לרגע, היא מבינה יותר ויותר שהוא היה רק עובר אורח ולא המזל שלה,

בנחישות רבה, היא מחליטה לקחת עצמה בידיים, לא לוותר ולהמשיך בדרך שלה,

כי האהבה הגדולה והאמיתית עדיין מחכה לה, הגבר המיועד אך ורק בשבילה.

ולכל מי שעבר/ה חוויה שכזו, אני אומר שחייבים להסתכל קדימה ולא לוותר,

כי כל אחד ואחת מכם הוא מלאך עם נשמה טהורה ומגיע לו/לה את הטוב ביותר.