לאור שרשרת הרציחות המזעזעת אשר פקדה אותנו בתקופה האחרונה, החלטתי לכתוב מכתב קשה ונוקב לכל הרוצחים השפלים:


שלום רב, רוצח שפל!!!

החלטתי שאני פשוט חייב לכתוב לך מכתב זה, כדי להגיד לך מה אני חושב עליך באמת.

איני יודע מהיכן להתחיל, אז פשוט אכתוב כל שעל לבי:

אני כבר זמן רב שובר את הראש כיצד לכנות אותך: "שפל", "מתועב", "בן בליעל", "מפלצת", "חיית אדם" או "חלאת המין האנושי", אבל האמת? אלו מילים כל כך עדינות בשבילך. כנראה שאליעזר בן יהודה לא האמין שבן אדם יכול להגיע לרמת שפלות שכזו, לכן הוא לא המציא את המילה אשר תגדיר במדויק אותך.

יש לי שאלות קשות אליך ושלא תעז להתחמק ממתן תשובות: מי לעזאזל שמך להיות אלוהים או שופט, החורץ דינו של אדם וגוזר עליו מיתה? באיזו זכות אתה נוטל חיים של אנשים אחרים? כמה רוע ואכזריות יכולים לזרום בעורקיו של אדם? מה עבר בראש המעוות שלך בשעת מעשה? איך אתה יכול לחיות עם העובדה שלא רק שרצחת, אלא גם הותרת משפחה שכולה, הרוסה ומדממת לכל החיים? ושאלת השאלות: למה באת לעולם בכלל?

אני מביט בהוריך ורחמיי נכמרים עליהם. הורים אשר בטוחני כי גידלו אותך במסירות, העניקו לך חום ואהבה ועשו כל שביכולתם על מנת שתגדל להיות עץ פורח ומלבלב, אבל ברוב מסכנותם, נאלצים לגלות כי גדל בביתם שיח פרא, עשב שוטה ופרי בוסר. איך אתה יכול להיות כזה כפוי טובה להוריך? אחרי כל מה שעשו למענך, אתה מעניק להם במו ידיך בושה, צער וסבל רב לכל שארית חייהם?

לצערי הרב, אתה חי במדינת ישראל אשר לא חוקקה את חוק "עונש המוות", עונש אשר ראוי לך יותר מכל דבר אחר. כשם שנטלת חיים מאדם אחר, כך היה ראוי שייטלו ממך את חייך, כמו שנאמר בתורתנו הקדושה: "עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל".

אך במקום זה, אתה הולך לקבל מאסר עולם בכלא, בתנאים של בית מלון 5 כוכבים, תאכל ותשתה כאוות נפשך, ממש גן עדן, בעוד משפחת הנרצח חיה בתוך סיוט שלא נגמר והמציאות שלך הפכה להיות גיהנום של ממש. פשוט חוסר צדק משווע. 

שום סיבה או תירוץ יכולים להצדיק את מעשך הנפשע ושום חרטה או בקשת מחילה תוכלנה למחוק את "אות הקין" אשר תהא חקוקה על מצחך לדראון עולם.

ישנו פתגם ביהדות האומר "בנפול אויבך אל תשמח", אבל אני יכול לומר לך בלב שלם שלא רק שאשמח לראותך נופל, אלא אני גם מאחל לך שתסבול כל ימי חייך, שנפשך לא תמצא מנוחה עד יום מותך ושתתייסר ותתענה עד נשימתך האחרונה.

לסיום, אומר לך בצורה הכי ברורה כי אני בוש ונכלם שאתה חלק מהעם שלי, אני בז לך, מתעב אותך, כועס עליך ומקווה כי אתה תהיה הרוצח האחרון ולא אזכה לראות יותר אנשים כמוך בקרבנו.

המכתב הזה הנו הקשר היחיד שלי איתך, ובזה הרגע, איני רוצה לדעת עוד על קיומך.

מתנצל מראש על הנוקשות ועל הבוטות, אבל זה מה שמגיע לך.

שלך,
אזרח כואב וכועס